אוי לא, כמה פספוסים...
אז התחלתם תהליך גמילה וידעתם שיהיו פספוסים, אבל פתאום כשהם מגיעים בזה אחר זה (ולפעמים תוך כדי שאני מחליפה לו בגדים), אתם כבר לא בטוחים שזה היה רעיון נכון?
קודם כל אני מחזקת אתכם. זה לא פשוט בין הררי הכביסות לזכור שאנחנו נמצאים כאן בתהליך חיובי של לעזור לילד לרכוש עצמאות ואחריות על גופו וצרכיו.
יכול להיות גם שאתם תוהים האם היה נכון להתחיל בתהליך? האם הילד באמת מוכן?
אני רוצה לומר לכם שבכל תהליך של גמילה מחיתולים יש פספוסים. יותר מכך – הפספוסים הם חלק עיקרי וחשוב בלמידה. אם ננסה למנוע את הפספוסים, נמנע מהילד למעשה להבין מה הצורך שלו ואיך זה מרגיש כשצריך פיפי או כשצריך להתאפק. מכיוון שהילד היה רגיל עד כה להסתובב עם חיתול ו"לשחרר" בכל פעם קצת, מבלי לשים לב בכלל – הוא צריך למעשה להתרגל למצב חדש לחלוטין. זה לא רק מעבר לתחתונים. לפתע הילד צריך לשים לב לגוף שלו, לעבד את מה שהגוף מאותת לו ולהצליח גם להגיע בזמן לשירותים (וזה למרות כל הגירויים סביבו). אז זה לוקח זמן.
חשוב שתדעו, שלתגובה של ההורים לפספוסים בימים הראשונים יש השפעה גדולה על התהליך. מה עליכם לעשות? ביומיים-שלושה הראשונים – הסבירו לו מה הוא צריך לעשות (וודאו שהוא יודע מה סדר הפעולות – אם תרגיש שלוחץ לך ויש לך פיפי, תגיע לכאן לשירותים, תוריד את המכנסיים והתחתונים ותעשה פיפי בסיר/ באסלה...). ולצד לוודא שהוא יודע מה לעשות – עודדו אותו – אל תדאג, לאט לאט תלמד. אל תתנו משמעות גדולה לפספוס ואל תגיבו בתגובה עוצמתית. "אני רואה שברח לך פיפי. בוא נחליף בגדים ואתה לאט לאט תלמד". ותזכרו – הוא באמת ילמד בסוף.
ואם אתם חושבים שהפספוסים לא מפסיקים או שיש משהו תקוע בתהליך הגמילה ואינכם יודעים כיצד להמשיך – אתם מוזמנים לפנות אלי – 054-7682622.